נשים רבות סובלות ממגוון זיהומים פטרייתיים של הפות והנרתיק, זו תופעה נפוצה הגורמת לתסמינים מציקים ולא נעימים כמו גרד, צריבה באזור הנרתיק, גירוי ועוד. על פי נתוני משרד הבריאות כ-35% מהנשים אשר מתלוננות על גרד באזור הנרתיק או הפות סבלות מפטרת פשוטה או מורכבת, ובעיקר מתופעה של קנדידה בנרתיק שהיא סוג של פטריית שמר נפוצה הקיימת במערכת העיכול של בני אדם.
יש זנים שונים של קנדידה, הזן הנפוץ ביותר של פטרת נרתיקית הוא קנדידה אלביקנס, ויש זנים נוספים כמו קנדידה גלברטה. זן זה לרוב לא גורם לדלקת, אך במצבים מסוימים הוא גורם לדלקת קלה יחסית. חשוב להתאים טיפול נכון בהתאם לזן הפטרת בנרתיק, וכדאי לדעת כי גרד בנרתיק לא מעיד בהכרח על קנדידה או זיהום פטרייתי אחר.
זיהום פטרייתי בנרתיק
רוב הנשים, מעל 80%, סובלות מזיהום פטרייתי בנרתיק בגלל פטריית קנדידה אלביקנס. כפי שציינו, זהו הזן הנפוץ ביותר של פטרת בנרתיק, זן זה ידוע גם כגורם לדלקת פטרייתית בנרתיק החמורה ביותר. זנים נוספים של פטריית הקנדידה הם קנדידה גלברטה, פרפסילוזיס וקנדידה מסוג טרופיקליס.
כדאי לדעת כי קנדידה גלברטה יכולה לגרם לזיהום מערכת או מקומי, לא רק בנרתיק. זהו זן ייחודי הניחן בעמידות יחסת גבוהה בפני טיפולים תרופתיים שכיחים המבוססים לרוב על תרופות ממשפחת האזולים, למשל פלוקונאזול. זן הגלברטה של פטריית הקנדידה מהווה גורם משמעותי לתמותה בקרב חולים המאושפזים בבתי חולים שנמצאים בסיכון גבוה ויש להם מערכת חיסונית חלשה.
קנדידה גלברטה – במה היא שונה מזני קנדידה אחרים?
בקרב ציבור הנשים וגם אצל לא מעט רופאים קיים בלבול בנוגע לגורמים לתופעות כמו גרד נרתיקי. לכן חשוב להדגיש: גרד נרתיקי לא תמיד נגרם בגלל קנדידה בנרתיק. נשים רבות מקבלות טיפול שגוי המתמקד בפטריות כאשר למעשה הן סובלות מגרד מסיבות אחרות (כגון אלרגיה, רגישות עורית או דלקות חיידקיות).
לכן, אם יש חשד לזיהום פטרייתי בגלל קנדידה מזן זה או אחר, חשוב לעבור אבחון מקצועי הכולל בדיקת מעבדה לאיתור הפטרייה. יש לאבחן במעבדה את זן הפטרייה ולבדוק האם הזיהום נגרם בגלל דלקת פטרייתית, ובהתאם לממצאי האבחון מתאימים את הטיפול הנכון והמיטבי.
קנדידה גלברטה יכולה להתפתח ולשגשג כמעט באין מפריע באזורים שונים בגוף האדם, ובעיקר באזורים כמו הנרתיק, הוושט וחלל הפה. הזיהום של קנדידה גלברטה דומה מאוד לתמונה הקלינית שמקבלים בגלל זיהום על ידי קנדידה אלביקנס. הזיהום הפטרייתי בא לידי ביטוי בתופעות כגון: התפתחות דלקת מקומית, נפיחות באזור המודלק, אדמומיות באזור, כאב בעת מתן שתן, קשיי בליעה או כאבים בזמן הבליעה, רגישות בעור, כאבים במהלך קיום יחסי מין, הפרשות ועוד.
התסמינים של קנדידה אלביקנס הם לרוב חמורים יותר מזני קנדידה אחרים, ובהם זן גלברטה. עם זאת, קנדידה גלברטה נפוצה מאוד אצל אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, חולי סוכרת ומטופלים המאושפזים בבתי החולים, בעיקר במחלקת טיפול נמרץ.
האם יש קשר למזון?
יש לציין כי באינטרנט נמצא מידע שנוי במחלוקת על קנדידה מזן גלברטה, הן לגבי הפטרייה עצמה והן לגבי דרכים למניעת ולטיפול בה. אחת הטענות היא שצריכה מוגברת של סוכר ומאכלים עשירים בפחמימות מגבירה את הסיכון לדלקת פטרייתית בנרתיק ולהתפתחות קנדידה מזן גלברטה. ישנם רופאים הממליצים למטופלות להפחית את כמויות הסוכר, אך לא די בכך, משום שטיפול בפטרייה מסוג קנדידה גלברטה חייב להיות הוליסטי ולשלב מספר גורמים.
איך מטפלים וכיצד להימנע?
לפני התאמת טיפול בקנדידה יש לבצע בדיקת מעבדה לצורך זיהוי זן הקנדידה, ורק אז ניתן להתאים טיפול הולם ויעיל. הטיפול המומלץ והיעיל ביותר לקנדידה גלברטה מבוסס על חומצה בורית (תכשיר בוריקס), יש להחדיר את הנר לנרתיק פעם ביום ומשך הטיפול הוא שבועיים.
כדי להימנע ועל מנת לטפל בקנדידה בנרתיק באופן הוליסטי, חשוב לבצע שינוי תזונתי ולעבור לתזונה מאוזנת ומותאמת אישית, בשילוב צמחי מרפא וטיפולים טבעיים נוספים. ניתן לשלב בין הטיפול התרופתי לטיפול הטבעי, בנוסף לכך, מומלץ להימנע מתחתוניות, להמנע משימוש בשטיפה מקומית שעלולה לפגום בחומציות הנרתיק ולהקפיד על שימוש בתחתוני כותנה.
שאלות נפוצות בנושא קנדידה בנרתיק
מה ההבדל העיקרי בין קנדידה בנרתיק מזן אלביקנס לזן גלברטה מבחינת טיפול תרופתי?
קנדידה אלביקנס מגיבה היטב לרוב התרופות האנטי-פטרייתיות הסטנדרטיות ממשפחת האזולים, כמו פלוקונאזול. לעומת זאת, זן קנדידה גלברטה מתאפיין בעמידות טבעית גבוהה לתרופות אלו. לפיכך, טיפול קו ראשון בגלברטה דורש לעיתים קרובות תכשירים ייעודיים אחרים, כדוגמת נרות חומצה בורית או נגזרות אנטי-פטרייתיות מתקדמות.
כיצד משפיע איזון רמת הסוכר בדם על מניעת התפרצות של קנדידה גלברטה?
רמות סוכר גבוהות בדם, השכיחות בקרב חולות סוכרת לא מאוזנת, יוצרות סביבה עשירה בגליקוגן ברקמות הנרתיק. סביבה זו מהווה מצע מזון אידיאלי לשגשוג פטריות. איזון מדויק של רמות הגלוקוז בדם מפחית משמעותית את המזון הזמין לפטרייה ומסייע למנוע חזרתיות של הזיהום.
אילו בדיקות מעבדה מדויקות נדרשות כדי לאבחן קנדידה גלברטה בוודאות?
אבחון מדויק מחייב נטילת משטח נרתיקי ושליחתו לבדיקת תרבית פטרייתית במעבדה מיקרוביולוגית, לצד זיהוי זן הפטרייה. במקרים של זיהומים חוזרים או עמידים, מומלץ לבצע גם בדיקת רגישות לתרופות (תרבית ורגישות), במטרה לקבוע בדיוק לאילו חומרים אנטי-פטרייתיים הזן הספציפי רגיש.
מהו התפקיד של המיקרוביום הנרתיקי בהגנה מפני התפתחות קנדידה בנרתיק?
המיקרוביום הנרתיקי התקין נשלט על ידי חיידקים פרוביוטיים מסוג לקטובצילים, המייצרים חומצה לקטית ושומרים על pH חומצי נמוך. סביבה חומצית זו מעכבת צמיחת פטריות. שיבוש במאזן החיידקי, למשל בעקבות טיפול אנטיביוטי, פוגע בהגנה הטבעית ומאפשר לקנדידה להתרבות ולגרום לדלקת.
האם זיהום של קנדידה גלברטה עלול להדביק את בן או בת הזוג במהלך יחסי מין?
זיהום פטרייתי אינו מוגדר כמחלת מין מדבקת, שכן הפטרייה היא חלק מהמיקרוביוטה הטבעית של הגוף. עם זאת, במהלך אקטיבי של דלקת וגירוי, קיום יחסי מין עלול להחמיר את התסמינים והחיכוך. במקרים נדירים, בן הזוג עשוי לפתח גירוי מקומי, ולכן מומלץ להמתין עד לסיום הטיפול.
כיצד שימוש בתכשירים להיגיינה אינטימית עלול להחמיר זיהום של קנדידה בנרתיק?
סבונים אינטימיים, שטיפות פנימיות ותכשירים מבושמים משנים את החומציות הטבעית של הנרתיק ושוטפים את החיידקים המגנים. הפרת האיזון הפיזיולוגי מחלישה את מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור והרירית. כתוצאה מכך, נוצרות תנאים מיטביים להתרבות מהירה של פטריות ולשימור תסמיני הגירוי והצריבה.
אילו גורמי סיכון מערכתיים מגבירים את הסיכון להתפתחות קנדידה גלברטה?
מלבד סוכרת לא מאוזנת, גורמי סיכון מרכזיים כוללים דיכוי חיסוני עקב טיפולים כימותרפיים, שימוש ממושך בסטרואידים, מחלות כרוניות קשות, גיל מבוגר ואשפוזים ממושכים. במצבים אלו, מערכת החיסון אינה מצליחה לרסן את צמיחת הפטרייה, מה שמאפשר לה להפוך למזהם פעיל ואגרסיבי.
מהן ההנחיות החשובות ביותר לשימוש בטוח בנרות חומצה בורית לטיפול בפטריה?
נרות חומצה בורית מיועדים להחדרה נרתיקית בלבד ואסורים לחלוטין לבליעה, שכן החומר רעיל במתן פומצי. בנוסף, הטיפול אינו מיועד לשימוש בזמן הריון בשל סיכון לעובר. חיוני לקבל הנחיה רפואית ברורה לגבי המינון, משך הטיפול והאופן הנכון לביצועו.