סטרס ומערכת העיכול – מה בין מתח נפשי ובעיות עיכול

די להיזכר בפרפרים בבטן שתוקפים אותנו בכל פעם שאנחנו מתרגשים או חוששים, כדי להבין את הציר הישיר שמחבר בין הנפש שלנו לבטן.
הכל התחיל בשנת 1838, אז גילה ד”ר ויליאם בומונט, את ההשפעה של מצבים נפשיים (בעיקר מתח סטרס או התרגשות) על תהליך הפרשת מיצי הקיבה בגוף. גילוי זה האיץ את המחקר אחר הקשר בין מערכת העיכול למוח, עד כי כבר באותה המאה התגלתה מסביב למעיים מערכת עצבים מסועפת ודומה להפליא למערכת העצבים שבמוח, שקיבלה את הכינוי "המוח השני".

סובלים מסטרס המשפיע על מערכת העיכול שלכם? צרו קשר באתר

חיים רק פעם אחת – אבל בסטרס

אורח החיים המודרני כרוך במידה לא מבוטלת של לחץ, סטרס. אם תחשבו על כך – כל שלב בחיים מלווה בלא מעט מוקדי סטרס, אשר באים לידי ביטוי במידה שונה אצל כל אחד ואחת. החל מגיל הילדות הרך – היחסים מול בני המשפחה בבית והסביבה שבחוץ, המאבק להשתייך וחששות חברתיים, דרך גילאי הילדות המאוחרת היותר שמזמנים לחצים בלימודים וכמובן אתגרים חברתיים. על מידת הסטרס בגיל ההתבגרות אין צורך להרחיב, ולאחר מכן שלב השירות הצבאי, הלימודים, בחירת המקצוע ובני זוג ולחץ תעסוקתי ותחרותי שמלווה אותנו בשנים שלאחר מכן. מידת הסטרס שאנחנו חווים והאופן שבו הוא משפיע עלינו קשורים כמובן במבנה הנפשי והאישיותי של כל אחד והיכולת להתמודד עם מצבי לחץ, אבל ישנו מכנה אחד שמשותף לכולם – סטרס ממושך איננו מצב בריא.

• סטרס ומערכת החיסון – סטרס ממושך עלול לפגוע בתפקוד הכללי של מערכת העצבים המרכזית ושל מערכת החיסון וביכולתה להתמודד עם מחלות. תחום זה קרוי פסיכונוירואימונולוגיה. אז מה בעצם קורה לנו בשעת סטרס? כאשר אנחנו נמצאים בלחץ, הגוף מכין את עצמו באופן אוטומטי למצב פעולה שקרוי fight or flight – ברח או הילחם – ובמסגרתו ישנה עלייה בלחץ הדם, הגברה של פעילות לבבית והפרשה של הורמונים שונים. בטווח הקצר הגוף נדרך לפעולה אבל בטווח הארוך, במצבי סטרס ממושכים, נפגעת פעילות של מערכות רבות בגוף ובמקביל לדיכוי מערכת החיסון – הסיכון לתחלואה עולה.

• סטרס והלב – הלב וכלי הדם שלנו מגיבים גם הם לסטרס ממושך, אשר עלול לתרום למצב של דלקת כרונית, שמוביל למחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת מסוג 2 ובעיות מטאבוליות רבות. רמות גבוהות של מתח מעלות לחץ דם ובצד העלייה בהורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול – ישנו סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם והתקפי לב. בנוסף ידוע כי שכבת האנדותל, המצפה את דפנות כלי הדם, מגיבה גם היא לסטרס ממושך ותורמת לפגיעה בזרימת הדם התקינה ופעילות הלב. אם תוסיפו לכך הרגלי חיים מזיקים שאנשים בסטרס נוטים לאמץ כגון עישון או אכילה מוגברת – הרי שקיבלתם נוסחה בעייתית מאד.

• סטרס וכאב – במצבי לחץ נפשי, אנחנו רגישים יותר לכאב באופן כללי. כדי להבין מדוע, חשוב להבין כי יש הבדל בין כאב לתפיסת כאב. כלומר הכאב עצמו (איפה כואב ומה סוג הכאב) מסתמן בנתיב האחורי במוח ואילו השאלה עד כמה כואב לנו וכמה אנחנו סובלים – מסתמנת באזור אחר. מצבים של סטרס ולחץ נפשי מחלישים את היכולת הגופנית והנפשית שלנו להתמודד עם כאב וכתוצאה מכך עולה מידת הסבל.
• סטרס וסרטן – סרטן איננו מחלה אחת אלא מצבור של מחלות, אשר הקשר בינן לבין סטרס נמצא כיום בליבת המחקר. קשה להעריך עד כמה סטרס תורם להתפתחות של מחלת הסרטן, אבל הוא ודאי גורם אשר מתווסף לשורה של גורמי סיכון, אשר משפיעים גם על פריצת המחלה אבל בוודאי על אופן ההתמודדות איתה – נפשית וגופנית.

אל תשמרו בבטן

בנוסף לכל האמור לעיל, היחסים בין סטרס למערכת העיכול הם אולי היחסים ההדוקים ביותר. כאשר אנחנו בלחץ ממושך, יורדת אספקת הדם למערכת העיכול ותהליך העיכול נפגע. למעשה העיכול מאט או אפילו נעצר, על מנת שהגוף יוכל להפנות את כל האנרגיה הפנימית שלו להתמודדות עם איום נתפס. המשמעות המיידית עלולה להיות בעיות עיכול, עצירות, שלשול, נפיחות וצרבות. אם תגובת הלחץ מתרחשת מדי פעם (למשל התרגשות לפני הרצאה), הגוף מתאושש וממשיך בתפקוד תקין. אם מדובר בסטרס מתמשך ותגובת הלחץ מופעלת לעתים קרובות מדי, לגוף קשה יותר להתאושש.

המעיים שלנו רגישים במיוחד להלך הרוח וידוע כי תסמונת המעי הרגיז מושפעת באופן ישיר ממצבי מתח נפשי, או אם תרצו "ציר מוח-מעי". בנוסף, כיום ידוע כי סטרס עלול לפגוע באוכלוסיית החיידקים במעיים (המיקרוביום) שלנו וכתוצאה מכך לתרום להתפתחות מחלות מעי דלקתיות ומחלות אוטואימיוניות שונות. למעשה, מחקר עצום מצא כי 80% מהחולים במחלות אוטואימיוניות כגון קרוהן וקוליטיס, חוו לחץ נפשי לפני פריצת המחלה. חולים אלו מכירים היטב את הקשר הישיר בין סטרס למחלות מעי דלקתיות, וידוע כי לחץ הוא טריגר משמעותי להתלקחות התקף במחלה. ביחסים בין סטרס למערכת העיכול מתקיימים בעצם יחסים הדדיים אשר יוצרים סוג של מעגל רשע – הסטרס תורם להתפתחות מחלות בדרכי העיכול ומחלות אלה כשלעצמן מגבירות את מידת הסטרס של החולים.

"צאו מהלחץ" – העצה המלחיצה ביותר

אז כיצד ניתן להפחית את מידת הסטרס שאנחנו חיים בו, כדי לשמור על בריאות הגוף והנפש? קשה מאד לשלוט בהלך הנפש שלנו וה"טיפ" לצאת מהלחץ הוא אחד ממגבירי הלחץ המשמעותיים, כי הוא מוסיף לנו גם תחושת אשמה. כדי לסייע לעצמנו להירגע נדרשת פעמים רבות עזרה חיצונית כגון פעילות גופנית, תזונה מאוזנת וצמחי מרפא המוכרים כמרגיעים. אצלנו במכון הניג מתמחים בגישת טיפול שמשלבת הנחיות ופורמולות יחודיות להפחתת סטרס. אם אתם סובלים מכאבי בטן, נפיחות, עצירות, בחילות, עייפות ממושכת או צרבת – סביר להניח שטיפול יסודי אשר מתייחס לשורש הבעיה וממתן את הסטרס שאתם מצויים בו – יכול לשפר משמעותית את התסמינים ואת איכות חייכם.

אם אתם סובלים ממחלה קיימת בדרכי העיכול, החל ממעי רגיז ועד למחלות מעי דלקתיות, אתם ודאי יודעים עד כמה הפחתת הסטרס יכולה לשפר את התסמינים ולהפחית ואף למנוע התלקחויות של המחלה. אצלנו במכון הניג תעברו אבחון מוקפד המתבסס על אבחון של הלשון, כאיבר המשקף את מצב מערכת העיכול, בשילוב בדיקות דם. לאחר האבחון יותאם לכם פרוטוקול טיפול הכולל שימוש בפורמולות צמחיות המיוצרות על ידינו מחומרי גלם טבעיים ובסטנדרטים גבוהים במיוחד. פורמולות צמחי המרפא שלנו מופקות תוך מקסום הרכיבים הפעילים בצמחים הייחודיים, על מנת לייצר תכשיר מרוכז ואפקטיבי ככל הניתן, בתהליך מפוקח ובתקנים מחמירים.

להרגיע את הנפש ואת הבטן

לא ניתן להימנע מסטרס באופן מוחלט. הסטרס הולך יד ביד עם אירועי חיים אינטנסיביים שחשובים לנו, אבל ניתן לשנות את ההתייחסות אליו ולסייע במידה רבה בהרגעת הנפש. ראשית כדאי להבין שאין סיבה לחיות בסטרס מתמשך – זוהי לא גזירת גורל, גם אם נסיבות חיינו לא פשוטות. שנית חשוב להבין כי הסטרס כשלעצמו מזיק לבריאות, תורם להתפתחות מחלות ובראשן מחלות דרכי העיכול ופוגע משמעותית באיכות חיינו. הליך טיפול במכון הניג אשר שם לעצמו למטרה לראות את המטופלים במרכז, לאבחן בשיטות ייחודיות את שורשי הבעיה בחייהם ולהתאים טיפול טבעי ויעיל – יכול לשנות את חייכם. אז אם אתם מרגישים עייפות בלתי נגמרת, חוסר אנרגיה, דכדוך, כאבי בטן, אי סדירות ביציאות או אי נוחות כללית במערכת העיכול – טיפול משולב שיסייע בהרגעת הנפש, יוביל גם להרגעת הבטן. באחריות.

סובלים מסטרס המשפיע על מערכת העיכול שלכם? צרו קשר באתר